אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' פנחסוב ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל במלואה.

אני מקבל את גרסת נהגת התובעת לדרך שבה קרתה התאונה שכן:

זו מתיישבת בין היתר עם מוקדי הנזק ברכבה ותצורתם. הוכח כי ברכב התובעת נותרו בעיקר סימני מעיכה מתמשכים, בכנף הרכב שמימין כאשר תחילתם של הנזקים הינה מאזור המראה הימנית קדימה עד אזור החיבור של הכנף הימנית. בפגוש מימין נותר סימני חיכוך אך הללו יחסית מינוריים ביחס לנזקים האחרים. סביר כי אילו רכב התובעת היה סוטה ממסלולו ימינה ונמצא באלכסון מהמשאית טרם התאונה, כפי הדגמת הנתבע 1 את מה שראה כביכול לאחר התאונה, אזי גם אזור הפגוש הקדמי היה נפגע הרבה יותר ועיקר הנזק היה מתמקד באזור זה ולא באזור הכנף שמימין. התמקדות הנזקים באזור זה של הרכב תוך כדי יצירת נזק של שריטות עמוקות ונמשכות מלמדת כי סביר יותר שרכב התובעת ניצב במקביל למשאית ולא באלכסון לה בעת שהמשאית סטתה עם חלקה האחורי אל עבר המשאית והמשיכה תוך כדי כך קדימה תוך שהיא יוצרת נזקים מתמשכים ואחידים אלו ברכב התובעת. זאת ועוד ובהקשר לאמור, עובדת התנפצות המראה הימנית של רכב התובעת מחזקת מסקנתי האמורה לעיל שכן המצאות רכב התובעת באלכסון מהמשאית טרם התאונה, כזווית שהוצגה על ידי הנתבע 1 בעדותו בהדגימו את מנח הרכבים, היתה מותירה מראה חפה מפגיעה.

גרסתו של הנתבע 1 בהתאם לטופס ההודעה מטעמו לפיה ביקש להגיע לרחוב הצורף מתיישבת עם סטיית המשאית שמאלה שכן בהתאם לתמונות זירת האירוע מתוכנת גוגל ,ניתן לראות כי רחוב הצורף הינו בדיוק לאחר הפנייה שמאלה מרחוב המלאכה שבו נסעו רכבי הצדדים, כמקום עליו הצביעה נהגת התובעת כמקום המפגש שבין הרכבים. אציין כי במסגרת עדותו הכחיש הנתבע 1 כי ביקש לפנות שמאלה לרחוב הצורף אלא להמשיך ישר ברמזור ושם לפנות שמאלה לרחוב להב, ואף ציין כי לא מסר בידי קצין הרכב של הנתבעת 2 שמות של רחובות [עמ' 3 שורה 18 לפרו' הדיון] אלא שאין לקבל טענה זו. זו אינה מתיישבת עם ציון מפורש בטופס ההודעה של הנתבע 1 של שם רחוב אליו ביקש זה להגיע ועל כן סביר כי הודעת הנתבע 1 בעניין זה נגבתה ממנו על בסיס דברים שמסר מפיו לקצין הרכב מטעמו ולא מתוך דברים שבדה הקצין מליבו או מתוך היסח הדעת או טעות. בהקשר לכך אציין כי בשום שלב לא ביקש הנתבע 1 ו/או מי מטעמו לתקן את נוסח גרסתו של הנתבע 1 בעניין זה. זאת ועוד, אף באם עמדת הנתבע 1 בנוגע לרחוב אליו ביקש להגיע נכונה היא, הוכח גם על פי עדותו כי הוא ממילא נדרש לסטות מנתיבו לשם השתלבות בהמשך הדרך בנתיב הרמזור הפונה שמאלה. בשים לב לכך שהנתבע 1 נוהג במשאית ומאחר והפנייה שמאלה ברמזור הינה הפנייה הבאה שלאחר הפנייה לרחוב הצורף, סביר כי שלב ההשתלבות מימין לשמאל החל בנקודת המפגש המוקדמת שבין הרכבים.

הנתבע 1 הודה בעדותו כי לא ראה את רכב התובעת עובר להשתלבותו לנתיב השמאלי ואף טרח לציין כי התאונה אירעה בעת שסיים לעבור נתיב [ שם, בעמ' 4 שורה 3 לפרו' הדיון]. בשים לב לכך שלא התרשמתי שנהגת התובעת ביקשה לעבור נתיב שכן היא שמה פעמיה מראשית השתלבותה ברחוב המלאכה לנסיעה ישר, ניתן להסיק כי הנתבע 1 אשר הודה כי עבר נתיב וטרם לכן לא הבחין ברכב שמשמאלו, אחראי בסבירות גבוהה יותר לתאונה מאשר נהגת התובעת.

על יסוד האמור ובהעדר אשם תורם וטענות מוכחות בנוגע לנזק הנתבע, דין התביעה להתקבל במלואה.

לפיכך, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 5,482 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 3.1.12, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,250 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ד, 24 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: